קבוצה 03 · 7 תמציות
כשהראש נמצא בעבר או בורח קדימה, כשקשה להיות באמת ״כאן״, וכשהמוטיבציה פשוט נגמרת — הקבוצה הזו עוזרת לחזור אל הרגע הנוכחי ולמצוא בו טעם.
כשהראש כבר שם, בעתיד
למי שנוטה לברוח מההווה אל חלומות בהקיץ ופנטזיות על העתיד — נעים יותר לדמיין מאשר להתמודד עם מה שקורה עכשיו. נטייה ל״עמעום״ קליל וקושי להישאר נוכח.
כשהעבר עדיין מרגיש יותר נוכח מההווה
למי שנוטה לחיות בזיכרונות — תקופה טובה שהייתה, מקום או אדם שהיו וכבר אינם. כשהגעגוע הופך למקום הראשי שבו האדם ״גר״, קשה להשקיע באמת בהווה.
כשמפסיקים להיאבק, אבל גם מפסיקים לשמוח
למי שהשלים עם המצב שלו בלי באמת לרצות בו — לא אומלל באופן בוטה, אבל גם לא שמח. חסרה מוטיבציה או יוזמה לשנות דברים, וקל ״לזרום״ בלי תשוקה מיוחדת.
כשאין יותר כוח, לא נפשי ולא פיזי
תשישות מוחלטת — אחרי מאמץ ארוך, מחלה, או תקופה תובענית מדי, שבה כל דבר מרגיש מעייף מדי. לא עצלות אלא תשישות אמיתית של הגוף והנפש יחד.
כשהראש לא נותן מנוח
מחשבות טורדניות שחוזרות שוב ושוב במעגליות, גם כשלא רוצים בהן — ויכוחים דמיוניים, דאגות שמתנגנות שוב ושוב. לעיתים גם מה שמפריע להירדם, גם כשהגוף עייף.
כשעננה כבדה נופלת בלי סיבה נראית לעין
תחושת עצבות או דכדוך שיורדים פתאום, בלי שאפשר להצביע על סיבה ברורה — כמו ענן שמכסה את השמש. שונה מייאוש שמגיע בעקבות אירוע (כמו ג׳נשיין).
כשאותה טעות חוזרת שוב
למי שמוצא את עצמו חוזר על אותם דפוסים או טעויות, בלי שממש לומדים מהניסיון הקודם. לא מחוסר אינטליגנציה, אלא מחוסר ״עצירה״ ותשומת לב לרגעים שמלמדים הכי הרבה.
